עיתונאים, בלוגרים ורכילנים רבים מגנים את עובדי תעשיית האופנה, במיוחד מגזינים מבריקים וקמפיינים פרסומיים, על כך שהם עיטרו בכבדות את הדוגמניות בתצלומיהם. להיפך, אני אוהב גישה זו ליצירת תצלומים. למה לצלם אנשים כביכול רגילים, המראים את הפגמים והחסרונות שלהם, כל יום מהבוקר עד הלילה אנו רואים אנשים רגילים רחוקים מלהיות אידיאליים.
ניתן לראות מיליארדי תצלומים של אנשים רגילים ברשתות החברתיות ובכלל בכל מקום באינטרנט, יש כל כך הרבה מהם שהם נתפסים כזבל מידע.
לכן, מבריק נותן הזדמנות מצוינת להסתכל על אנשים אידיאליים, אם כי לא מציאותיים, אבל אפילו בידיעה זו, אני נהנית מההתבוננות.
לדוגמה, בדוק את הכריכה החדשה של Elle - הגרסה הברזילאית לאפריל 2024. כאן אנו רואים את הדוגמנית היפה ביותר דבון ווינדזור. בחיים, ואפילו במהלך תצוגות אופנה, היא בכלל לא כזו, ואני מכיר היטב את המראה האמיתי שלה, אבל זה משמח אותי לא פחות להסתכל על השער היפה הזה. בחיים, דבון ווינדזור היא הבחורה הכי רגילה, אבל כאן צַלָם וסטייליסטית, מאפרת הראתה אותה באור הטוב ביותר שלה.
הצלמת ניקול הייניגר, המעצבת מרסל מאיה, איפור מעצב השיער מרים לנגלוטי ג'ובאני ארווי.
הקולנוע המודרני, היוצר סרטים היסטוריים, מייצר מחדש את ההיסטוריה והביוגרפיות של אנשים בולטים. הבמאים מפנטזים כרצונם, מראים דמות כזו או אחרת כרצונם או מציגים חצי אמיתות. אז הגלוס רוצה להציג את הדגמים המובילים באור הטוב ביותר האפשרי - בתמונות של יופי אידיאלי ושמח. האם זה רע כשמראים לנו בנות אידיאליות ואורח חיים נפלא?
אם דוגמניות אידיאליות פוגעות בהערכה העצמית שלך ומזלזלות בכבודך, הנקודה היא לא במודלים ובעובדים בתעשיית האופנה, אלא בחסרונות ובמתחמים שלך. אנשים שמחים ומרוצים מהחיים אינם כועסים על שערים של מגזינים ויופי אידיאלי מחברות פרסום, הם מסתכלים על התמונות האידיאליות האלה בהנאה, אני יודע זאת מעצמי. לכן כיסויים אלה משמשים כמבחן לקמוס ומראים לנו עד כמה אנו מרוצים מחיינו.