התקופה של שנות ה-40-50 היא די מעוררת אירועים. תחילת שנות הארבעים היא תקופת מלחמת העולם השנייה. זמן של פעולות איבה רחבות היקף, כיבוש, מחסור במזון, וסחורות תעשייתיות בלבד.
המלחמה השפיעה גם על אופנה. ראשית, יש מחסור ברקמות. לדוגמה, בשנת 1940 פרסמה צרפת "צו להגבלת האספקה", לפיו הוקצתה כמות מסוימת של בד, שניתן להשתמש בה לייצור בגדים (לא ניתן להוציא יותר מ -4 מטרים של בד על תפירת מעיל).
בתי אופנה צרפתיים, כגון שאנל, נסגרו במהלך הכיבוש הגרמני של פריז. היו גם בעיות ברכישת בד - כרטיסי קופון מיוחדים הונפקו לרכישת ויסקוזה, אי אפשר היה לקנות גרבי ניילון.
בארצות הברית אומצה גם צו דומה - "צו ההגבלה הכללי", בעוד חצאיות מתרחבות נופלות תחת האיסור, שכן הרבה בד משמש לייצורן. בהתאם לכך, אופנת שנות ה -40 היא חצאיות ללא קפלים, ישרות והדוקות. הבדים לחצאיות הם הפשוטים ביותר - צמר, פשתן, כותנה.
שנית, במהלך שנות המלחמה מתקבלות פקודות מהמדינה על ייצור אותו סוג לבוש. אז, בבריטניה בשנת 1941, אומצה "התוכנית לפיתוח ביגוד תועלתני". בסך הכל, במהלך שנות המלחמה, פיתחו מעצבים בריטים 32 סוגי בגדים, שנבחרו ואפשרו לייצור המוני.
שלישית, מרכז האופנה בשנות הארבעים עבר מאירופה לארצות הברית. הדבר נבע הן מהסגירה של בתי האופנה באירופה והן של המעבר החלקי שלהם לאמריקה. אבל, במקביל, ייצור תעשייתי פעיל של שמלות מוכנות מתחיל בארצות הברית, אך לא בגדי הוט קוטור.
אייקוני סגנון בשנות הארבעים הפכו לכוכבי קולנוע - לורן באקל, מרלן דיטריך, אווה גרדנר, ריטה הייוורת '.
אז מה בדיוק הוא נלבש במלחמת שנות ה -40?
צללית שנות ה -40 היא מותניים צמודות וירכיים, אך עם כתפיים מרובעות רחבות (כמו מדים צבאיים). שמלות, סוודרים ומעילים נלבשו גם הם עם כתפיים רחבות.
באופנה של שנות הארבעים קיימים גם צווארונים - גבוהים, מעוגלים, קטנים.
השרוולים היו ארוכים וקצרים כאחד, או תוספת או פחזניות.
הם לבשו חצאיות - באורך הברך, ישרות. אבל יכולות להיות גם חצאיות קפלים. תכונה מעניינת היא שמכנסיים, שנכנסו לאופנת נשים בתחילת המאה העשרים, עדיין לא תפסו עמדות חזקות - ונשים במהלך שנות המלחמה לבשו בעיקר חצאיות, כולל בתעלות.
סנדלים ומשאבות נלבשו מהנעלה. גרביים שלא ניתן היה לקנות היו מאוד פופולריות. נשים פשוט ציירו גרביים לאורך הרגל, למשל, הן סימנו תפר או, במיוחד חרוצות, יכולות לצייר גרבי רשת.
אלמנטים של חליפה צבאית היו גם באופנה - כיסים טלאים, חפתים. הצבעים מתאימים גם הם - חום, אפור -כחול או ירוק בקבוק. ובהכרח כובעים - כובעי קש קטנים, צמודים, כומתות, כובעים עם שוליים רחבים או טורבנים הנועזים בעיצובם.
לאחר המלחמה - המחצית השנייה של שנות הארבעים, כל האמור לעיל נשאר גם הוא באופנה, בעוד שבגדים אזרחיים, בשל מחסור בכסף ומחסור בבדים, משתנים לעתים קרובות מדים צבאיים.
באופנת הגברים של שנות הארבעים, גברים לבשו מדים צבאיים במהלך המלחמה. מעילים קצרים עם כיסי תיקון ומעילים קצרים היו נפוצים. הם לבשו חליפות בצבעים כהים. לאחר המלחמה באמריקה, חליפות הנקראות חליפות זוט נמצאות באופנה-מכנסיים שקעים, מחודדים בחלק התחתון וז'קט ארוך עם חזה כפול ברך עם דשים רחבות. כובעים רחבים נלבשו בחליפות כאלה.
איפור משנות ה -40 - גבות קטופות, עצמות לחיים מודגשות ושפתון אדום בוהק.
תסרוקות גברים של שנות ה -40 של המאה העשרים:
בשנות הארבעים לבשו גברים תספורות קצרותהשיער יכול להתכרבל.במקביל, התסרוקת רוססה בהכרח בקלן או באו טואלט.
תסרוקות נשים בשנות ה -40 של המאה העשרים:
במהלך שנות המלחמה לבשו נשים תספורות קצרות, תסרוקות עשויות שיער ארוך למחצה, שקצותיהן מכורבלים פנימה. וגם תסרוקות עם גלילים - גלילים בתסרוקות כאלה הונחו בצידי הפרידה הישרה או הצדדית.
באשר לתסרוקות שלאחר המלחמה, אז הופכות אופנה לתסרוקות "גבוהות" עם גלים מעל המצח או פוני מסולסל, גם הן מוערמות בשכבות מעל המצח. מופיעים תסרוקות עם רשתות, בהן מסירים את קצות השיער המסולסל. וגם תסרוקות מסוג "קורולה" (גרסאות של תסרוקת כזו - "זר", "קורולה הונגרית", "קורולה של העולם").