ז'אן לאנווין (1867-1946) - אחת מהקוטוריזות המפורסמות ביותר בפריז בשנות ה -20 של המאה הקודמת. היא בת זמנית של קוטוריסטים גדולים כמו פול פוארט ו קוקו שאנל... הדברים שלה היו מאוד פופולריים בקרב בוהמנים אמנותיים וחברים ראשוניים באקדמיה הצרפתית. במשפחה, חוץ ממנה, היו עוד עשרה ילדים, היא הייתה הבכורה. היא נאלצה לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות, ושכחה את המנוחה. בהתחלה ז'אנה הייתה שליחה, אחר כך תופרת. מגיל 18 היא כבר עבדה באופן עצמאי בייצור כובעים, ובשנת 1885 פתחה את האטלייה שלה בפריז. האוספים שלה פופולריים מאוד אפילו בקרב הנשים האציליות והעשירות ביותר.
בגיל 30 היא ז'אנה מתחילה לעבוד כמיליינרית.
כאשר אנו עוברים על התצלומים הישנים של הסבתות והסבתות שלנו שנותרו לנו כדי לזכור אותם, אנו שמים לב לבגדיהם. אנו רואים בה גזרה מיוחדת עם מותניים נמוכים, רקמה עם דוגמאות קטנות, קפלים רכים - כל הדגמים האלה מבדים רכים וזורמים באורך הקרסול בסגנון ז'אן לאנווין. הם אלה שנכנסו אז להיסטוריה של האופנה, הם כונו "שמלות מסוגננות".
ז'אן לאנווין כמו גם פול פוארט, היא אהבה פולקלור וחבבה מניעים מזרחיים. היא באמת אהבה את עבודתה והייתה מסורה לכך כל חייה. ז'אן ישבה לבד שעות בעבודתה. וההרגל הזה להיות לבד עם עבודתה הפך אותה לאישה אילמת ולא מתקשרת. לז'אנה היה ניסיון עשיר וידע בהיסטוריה של האופנה, היא הייתה בקיאה במגמות אופנה כלליות, בעלת חוש סטייל ייחודי. אבל היא הייתה קצת שמרנית, כתב ידה שלה השתנה מעט בהשפעת נסיבות חיצוניות. ז'אן לאנווין תמיד העדיפה רומנטיקה, נשיות, עדינות. הצבעים האהובים עליה הם ורוד בהיר, לבנדר וכחול. זה האחרון שייקרא צבע הלנווין המפורסם, שהיה אהוב על נשים בכל הגילאים.
בשנת 1890 הקימה את בית האופנה שלה. אחר כך פתחה חנויות בקאן, מדריד, דאויל ואפילו בואנוס איירס. ז'אן לאנווין יצרה תלבושות לנשים בגילאים שונים. היא פיתחה סגנון נוער שהתבלט בפשטות הגזרות והצבעים הטריים. אולי היא הייתה נשארת רק כמילינרית מפורסמת, אבל בשנת 1895 מתחתנת ז'אן, אך לאחר 8 שנים נישואיה מתפרקים, והיא נשארת לבדה עם תינוקה, שהיה אז בן 6. רירית הקטנה, כפי שז'אן כינתה אותה, הפכה למקור השראה. ז'אן יוצרת לילדה תלבושות מענגות, מעוטרות ברקמה אנגלית, ויש יותר ויותר לקוחות. כל גברת רצתה לקבל את אותן התלבושות לבתה שהיו על רירית הקטנה.
בעקבותיו התפתחויות חדשות - דגמים של בגדי גברים. עד 1926, כל המשפחה יכלה להתלבש בלנווין קוטור. סימן המסחר שלה לאנווין הוא צללית של אישה שמובילה ילדה קטנה ביד. הלוגו הזה ידוע גם כיום, הלוגו שהנציח את אהבתה של ז'אן לבתה.
בשנת 1907 נישאה ז'אן לעיתונאית בעיתון Temps, ונוסעת איתו הרבה. טיולים אלה עזרו להרחבת הידע, לגלות בדים חדשים, ליצור תמונות הקשורות אליהם תרבות מזרחית... רקמות נמצאות לעתים קרובות בדגמים שלה, הבדים הם המעודנים ביותר - טפטה, קטיפה, משי, סאטן, שיפון, מוייר ואחרים. התלבושות מעוטרות בחרוזים, פאייטים, תחרה.
תלבושות הקוקטייל המפוארות של ז'אן לאנווין ממסעות אלה מלאות באלגנטיות ותחכום.
ז'אן לאנווין ממשיכה לפתוח עוד ועוד קווים חדשים: בגדי פרווה, תחתונים, בגדי ספורט וכמובן בושם. בוטיק Lanvin Parfums נפתח בשנת 1924. ואחד מ הטעמים הטובים ביותר ניחוח Arpege נחשב, מה שהביא תהילה למותג. בושם זה נוצר בהשתתפות בתה, הציור על הבקבוק נוצר על ידי אותו פול אירבי, הידוע ביצירת הלוגו של לאנווין.
בשנת 1926, היא הפכה למפקדת האביר של לגיון הכבוד.
בשנת 1946, בית לאנווין ירש את בתה מארי בלאנש דה פוליניאק. בית לאנווין עדיין פתוח, כמעט 100 שנה מאוחר יותר. הסגנון של ז'אן לאנווין חי!
עבודתה של ז'אן לאנווין זכתה להערכה כה רבה עד שב -1925 נבחרה ליו"ר הוועדה המארגנת של התערוכה הבינלאומית, שם הוצגו תערוכות של אמנות דקורטיבית. תערוכה זו העניקה מאוחר יותר את שמה לאחד הסגנונות האמנותיים של המאה ה -20. - ארט דקו (Art Deco - Exposition Internationale des Arts Decoratifs). ואז ז'אן לאנווין עמד בראש שוב ושוב בראש מנהלי התערוכות הבינלאומיות היוקרתיות בשנת 1931 - בבריסל, בשנת 1937 - בפריז, בשנת 1939 - בניו יורק ובסן פרנסיסקו.
ז'אן לאנווין