טיולים באופנה בקרב הרוסים כיום! יש אנשים שאפילו מתחרים זה בזה שיבקרו במדינות וערים נוספות. הם מביאים אלפי תצלומים, מציגים אותם בפני חברים, חברות, מתהדרים, מספרים את התרשמותם.
במבט ראשון, טיול הוא תחביב טוב מאוד שמרחיב את אופקיו, מעשיר את הידע ומביא הרבה רשמים חיוביים. זה נכון, אבל רק אם אתה לא הופך את התשוקה לטיול לתשוקה. אתה עושה את העבודה האהובה עליך, הבית והמשפחה, וכאשר מגיע הזמן לחופשה, צא לטיול - כמה פעמים בשנה.
במקרה זה, טיול הוא בילוי והרפיה נהדרים, אך יש אנשים שמכורים כל כך לטיולים שהם מאפילים על כל השאר. טיול הופך לתשוקה, ואנשים עוזבים את מקום עבודתם, משכירים דירה וחיים במדינה אסיאתית אחת, ואז במדינה אחרת, חושבים שאלו החיים המאושרים ביותר.
הצלחתי לעשות הרבה מסעות, ומניסיוני אני יודע שהכל, אפילו היפה והמואר ביותר, בסופו של דבר מפסיק להרשים ולהביא הנאה. כך היה אצלי, נמאס לי מנסיעות ולא ראיתי בהם שום דבר חדש. לקח לי הרבה מאמץ לחזור לחיים מספקים, לקחת שוב את העבודה שאהבתי.
הצלחתי, אבל רבים לא מצליחים ולא יצליחו. בכל מקרה, לא תוכל לטייל כל חייך. אלה מקרים נדירים בהם אדם מצליח להפוך את הטיול ליצירת כל חייו, כמו פדור קוניוכוב. יש רק כמה אנשים כמוהו, והרוב בגיל מסוים לא ימצא את הכוח לנסוע. ואז מה? כאשר בשנים האחרונות אדם לא חשב על כלום, אלא רק רדף אחרי רשמים.
כתוצאה מכך, מטיילים נלהבים במיוחד, התשוקה שלהם תערער את שארית חייהם, מכיוון שאנשים לא יוכלו להסתגל לחיים הרגילים, כאשר מחוץ לחלון הבית נמצא אותו נוף, שאין בו שום דבר אקזוטי ונפלא. למרות שחיים רגילים, כה אפורים במבט ראשון. אבל במציאות, גם אם הוא גר בעיירה קטנה ללא כל נסיעות, אדם יכול לנהל חיים בהירים מלאי רשמים ואושר. כי האושר בטווח הארוך אינו תלוי בנופים וביופי מחוץ לחלון המכונית שלך, לא בהתרשמות חיצונית חולפת, אלא במה שיש בתוכנו. ואם אדם לא יבין זאת, אין מדינות אקזוטיות, שום בירות תרבותיות לא ישמחו אותו, הוא ירדוף אחרי העולם עד שכוחו יעזוב, ואז הריקנות והאכזבה ימלאו את נשמתו ונפשו. אחרי הכל, החיים אליהם הורגל חלפו ולא יחזרו לעולם.